רחל מדלסי (43), מזכירה תושבת ירוחם, נשאה ברחמה הריון בסיכון שכלל ליווי צמוד של רופאה מומחית, נסיעות מדי יום לבאר שבע לקבלת זריקות והרבה דאגות. לכן, כשבבוקר השבוע ה24- היא הגיעה למרפאה עם כאבים חדים, רופא הנשים שלה אמר לה "לטוס לבית החולים" ורשם על ההפניה באותיות גדולות "דחוף מאוד," מספרת רחל.

בבית החולים לא התרשמו שיש דחיפות ולאחר בדיקה קצרה ביקשו מרחל להמתין. האישה העדינה ("אני לא אוהבת לצעוק ולא עושה מהומות"), ישבה על הספסל במסדרון במשך כשש שעות, עד שרופאה התפנתה לבדוק אותה.

כשהרופאה הבינה שרחל נמצאת בלידה, ויש פתיחה של צוואר הרחם, היא נכנסה ללחץ והתחילה להאשים את רחל ובעלה ישי. '"איפה הייתם עד עכשיו?' היא צעקה עלינו. 'הייתי פה,' אמרתי לה, 'איפה אתם הייתם,"'? מספרת רחל, אם לארבעה ויולדת מנוסה.

לדברי הבעל ישי 46)) עורך דין במקצועו, "זו לא הייתה הפשלה היחידה. השכיבו את אשתי בחדר מרוחק, וכשהלידה התחילה למחרת בבוקר לא היו ערוכים לקלוט את התינוק שנולד במשקל 630 גרם. עד שהופיע רופא והריץ אותו לפגייה, נוסף לו נזק."

התינוק נפטר לאחר תשעה ימים. "בית החולים טוען שלא עשינו מספיק כדי שיקבלו אותנו בזמן. הדרך שבה הם מגלגלים את האחריות עלינו מקוממת ומרגיזה. אם הייתי מתפרץ ומרביץ לרופא, אולי הם לא היו אומרים כך. אבל אנחנו אנשים תרבותיים, לא אימפולסיביים, לא צועקים ולא תוקפים," כועס ישי.

"האמנתי שהרופאים יודעים מה עליהם לעשות, ושאני יכולה לסמוך עליהם. הלקח שלנו הוא שצריך לצעוק. רופאים הם בני אדם והם יכולים לטעות," מוסיפה רחל.

האירוע התרחש בחודש פברואר בשנת ,2009 באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. בימים אלה מתחילים בני הזוג לנהל תביעה משפטית נגד בית החולים, באמצעות עו"ד פויירינג.

"כשמיילדת אחת מטפלת בשלוש או ארבע יולדות, זה בהחלט עלול להשפיע על תוצאות הלידה, בעיקר כשמדובר במקרים מורכבים יותר, או שלא ניתן מספיק מענה לצד הרגשי של היולדת. לדעתי, מיילדת צמודה לכל יולדת זה לא פינוק, זו דרישה ריאלית ולגמרי מוצדקת," מדגישה דורית קרייזר, מיילדת מוסמכת.

"אין ספק שהרופאים והמיילדות רוצים בטובת האישה. הם לא באים להזיק, אבל הם מותשים, עובדים בתנאי לחץ, וחלק גדול מהמקרים קורה בגלל היעדר כוח אדם ומיעוט שעות שינה," אומר עו"ד פויירינג, "לכן הגישה שאומרת 'אני מפקיד את גופי בידכם' אינה נכונה. קל להיעלם במערכת ולא להישמע.

אישה צריכה לעמוד על שלה. לדבר עם רופא, להתקבל בדחיפות, לקבל מיטה, להיבדק. להתערב ולהשפיע. אומרים שזו גסות רוח שיכולה לעורר את זעם הצוות, אבל גם הצוות צריך להבין שזו דרכה של האישה לשמור על עצמה."